גמרא קידושין

בעיון והקשבה לפרקי התורה בשלושת הפרשיות שמלמדות אותנו את חובת האב ללמוד את בנו תורה, מתגלים שלושה סוגי לימוד תורה.

מה המשמעות החינוכית בשלושת מצוות האב על בנו, ברית מילה, פדיון הבן ולימוד תורה? "תפדה -תפדה" - מה המשמעות העמוקה של הדרש? מהיכן למדו חז"ל שאישה פטורה ממצוה זו?

עיון והקשבה לפסוקי התורה במצוות פדיון בכורות מגלה בפנינו תמונה מרתקת. מה עניין החוזק יד שביציאת מצרים? מה עניין קדושת בכורות? למה יש הבדלים בין הפרשיות שמתארות את המצווה?

סיכום פרשת ברית המילה- מה עניין העורלה? החיוב לפדות בכורות - למה לומדים זאת משני פרשיות שונות שנראות אותו דבר?

מתוך עיון בפסוקי הברית שכורת ה' עם אברהם אנו מגלים תהליך של עומק שמתחיל עם כריתת הברית עם אברהם וממשיך בקשר עם ישראל כולו.

מהו הטבע של הברית בין ה' אברה? מה מבטא נפילתו של אברהם? מהי הדרך לתיקון שה' נותן לנפילה?

חז"ל מבינים שכאשר הקב"ה נתן את המצוות, אין הכוונה להוראות ביצוע בלבד? הכוונה היא לתת לעם ישראל רעיון לביצוע, ועם ישראל לדורותיו יפתח אותו בכל דור דור לכדי הוראות מעשיות. כל דור נותן את הבנתו שלו לרעיון האלוקי.

המקור ללימוד חז"ל שאין האישה מחויובת למול את בנה מהפסוק "כאשר צווה אותו אלוקים" - אותו ולא אותה, נראה מאוד לא מובן. אולם כאשר קוראים את הפרשה עצמה לעומק , כמו שקראו רבותינו אפשר להבחין כיצד ה' יתברך בעצמו רומז למה שחכמים פסקו, וכן בכל התורה כולה.

מדוע החיוב על האב למול את הבן אינו מופיע בפרשת המילה? המקור לכך שהאב מל את בנו אינו מופיע כציווי בפרשת הצווי על המילה, אלא כנתון עובדתי בעת שאברהם מל את בנו. מכאן למדנו שיש מצוות שנלמדות במפורש , ויש מצוות שנלמדות מתוך מסקנות של הנביא עצמו משמיעת ציווי ה'.

מילתו של אברהם, יציאת מצרים ואפילו קבלת מתן תורה - אלו תודעת החיים הנדרשות לאב לחנך את בנו בהן בשנותיו הראשונות , תוך שימת לב לערכים השונים העולים מהמאורעות וחלקם בתהליך החניכה. "מצוות הבן על האב".